אם אתם מורים לפיתוח קול מנוסים או מתחילים, יש כמה דברים שיכול להיות שאתם עושים בסטודיו ולא שמים לב אליהם. אותם דברים סמויים משפיעים עכשיו על איכות ההוראה שלכם, על המוניטין שלכם, על כמות הביטולים של השעורים, או איחורים לשעורים, על חוסר המלצות שתקבלו מהתלמידים ועל מצב רוח ירוד ואווירה מתוחה שתחושו בסוף יום העבודה.

  1. אל תענו לטלפון או תשימו אותו על שקט על הפסנתר שלכם

 

  • כי גם אם עניתם למישהו וזה לקח בערך 30 שניות, כבר הוסתה תשומת הלב שלכם מהתלמיד שעומד לידכם/מולכם. תוך זמן קצר, גם הוא יענה לטלפונים במשך השיעור ושניכם תאבדו ריכוז ועניין אחד בשני. סגלו מדיניות של שקט אלחוטי בשעור.
  • מי שבא אליכם לשעה או לחצי שעה – 'שוכר' את שירותכם לזמן הזה בלעדית. אין סיבה שהזמן הזה יחולק בינו ובין מישהו אחר שלא שילם עבור אותו זמן.
  • כי יכול להיות שתקבלו מסר שלא נעים לכם לשמוע והוא גם לא היה אחד כזה שלא סובל דיחוי ואופס…נכנסתם לדיכאון ועכשיו אתם צריכים גם ללמד ולחייך מיד פעם. מסרים כמו :תשובה שלילית לאיזה אודישן שעשיתם או שחרגתם מהמסגרת בבנק והפקידה מאיימת שיחזרו לכם תשלומים, שהדודה שרה לא באה לסדר פסח כי לא נעים לה מדודה קלרה. נו באמת, אפשר היה לחכות עוד שעה כדי להתבאס נכון?

 

  1. אל תתנו תשובה במספרים או ב'כן' ו'לא' לשאלות האלו – כמה שעורים אני צריך כדי להיות זמר? או האם יש לי עתיד בתחום?
  • מה אתם יודעים? איך אפשר למדוד התקדמות בזמן. יש כאלו שלומדים ומיישמים מהר יותר מכם ויש שלא יגיעו לזה לעולם. אנשים מפתיעים ולא צפויים וחלק מאכזבים…
  • אם מאחורי השאלה נמצאת שאלה כמו: כמה זה יעלה לי כל הדבר הזה? אז כדאי לברר את זה ולענות ישר לעניין ולפרק התנגדויות. להסביר שאם מחשבים את מספר השעורים בשנה, מגיעים לסכום שהוא פחות מאשר מחיר חופשה באירופה( אוקיי, בשיא העונה), או חופשה של שבוע בישראל במלון 5 כוכבים. או כל דבר בישראל…בשעורים אתכם הם בונים לעצמם מקצוע, או מחליפים תרפיה שעולה הרבה יותר כסף.
  • זה טריק קטן שתלמידים חדשים משתמשים בו כדי לקבל את חוות דעתכם החיובית או השלילית. חיובית – כי זה אומר שאתם מאמינים בו והוא תכף יהיה זמר מפורסם ( 2-3 שעורים) שלילית, זה – אין לך סיכוי וחבל שתבזבז את הזמן והכסף שלך. מעט מאד מורים מסוגלים לשתי התגובות האלו ולכן כל מה שבאמצע, צריך לבדוק לגופו.

 

הצעה שלי: תבררו אתו מה המניעים שלו, מי המודל שלו, מה הוא יודע על התחום ואיך הוא חושב שאנשים אחרים מגיעים להיות זמרים מקצועיים. חשוב שידע שאין הצלחה בין לילה ושרוב האנשים מסתירים את הכישלונות וניסיונות השווא שהיו להם בדרך להצלחה וזה רק נראה שהם הצליחו בגיל אפס. נכון יש גם כמה שהצליחו בזמן קצר אבל הרוב עבדו קשה והאמינו בעצמם ובהנחיה שקיבלו כדי להגיע 'רחוק'. כדאי גם לברר מה זה 'הרחוק' הזה שהם רוצים להגיע אליו. האם זה פרסום ( אין בזה רע אבל לא מטרה כל כך בריאה) או האם זה באמת הרצון לשיר, לתת משהו לעולם, לשתף את אהבתם למוזיקה ולגעת בלב של האנשים.

  1. אל תשוו בין תלמידים ותרשימו תלמידים בהישגים של תלמידים אחרים
  • זה די מייאש לשמוע שמישהו אחר שלומד אצלך קוצר הצלחה בעוד שאתה רק מדדה ובתחילת דרכך כתלמיד ועוד לא מצליח לעשות המון דברים.
  • זה אולי מעורר השראה אבל צריך לבדוק אם זה לא מעורר יותר קנאה וייאוש.
  • זה מפאר אותך בתור מורה, מנפח את אגו, אולי קצת נעשה כדי 'לעודד' את התלמיד להתאמן יותר ולהתקדם אבל בעצם מעביר את תשומת הלב אליך בתור מורה ולא אליו.

 

עצה שלי: לפעמים נכון לספר על הצלחות של תלמידים אחרים אבל כדאי לעשות זאת בעדינות, אולי להזמין את התלמידים שלך לבוא לשמוע תלמידים אחרים בהופעה. לשאול אותם מה דעתם על הביצועים של אותם תלמידים? לבחון איתם איך הם מיישמים את מה שנלמד בשיעור ולהראות להם שגם הם יכולים אם הם ימשיכו להתאמן, לבוא באופן סדיר לשעורים. והכי חשוב לשתף אתם גם את הלבטים וההיסוסים של אותם תלמידים ( כמובן רק מה שאפשר לשתף) ולהראות להם את הצד האנושי שמאחורי כל הצלחה.

  1. אל תלמדו כשאתם חולים, צרודים וכואב לכם הגרון
  • כי זה מדבק בד"כ ואתם בחדר אחד ואולי גם אין בו פתחי אוורור – התלמידים נדבקים בקלות שנושפים עליהם חיידקים – חבל ועוד חבל שבשבוע הבא כשאת כבר תהי בריאה, הם לא יבואו והפסדת אותם.
  • כי מורים עובדים עם דרכי הנשימה והקול ואם שניהם תפוסים עם כל מיני חיידקים, אתם לא יכולים להדגים וגם מה שיוצא ממכם לא מקבל הדהוד נכון ומפספס את המטרה של ההדגמה. נכון, לא צריך לשיר עם התלמיד וגם לא צריך להיות זמר מדהים כדי ללמד אבל הרבה תלמידים נמצאים שם בחדר אתכם כי הקול וההפקה שלכם מושכים אותם. כשאתם חולים החלק הזה ששר אצלכם – לא תקין.
  • לא חבל על הבריאות שלכם? קצת מנוחה, הפסקה תועיל לכם לאגור אנרגיה לשבועות הבאים. התלמידים יעריכו שלקחתם זמן כדי להבריא וילמדו שלא באים חולים לשעורי פיתוח קול שלכם. כך לא תמשך שרשרת ההדבקות.

 

  1. אל תלמדו על אוטומט – אל תתנו לתלמיד תרגילים שאתם לא יודעים למה הם באמת נועדו רק כי הם נלקחו מאיזו שיטה שעובדת לכולם.

ולמה?

  • כי אין שיטה שעובדת לכולם וצריך לתפור לכל תלמיד בדיוק את התרגילים שהוא צריך כדי לעבוד על מקומות חלשים יותר במנגנון הקולי. כי זה כמו לתת תרופה אחת לכל המחלות.
  • כי זה משעמם את התלמיד וגם אותך בסופו של דבר. ויכול להיות שבזבזת את זמנו ויכולת לתת לו תרגילים אחרים שעונים בדיוק למה שהוא צריך עכשיו ולא איזו סכמה שאת מכירה וקל לך לשלוף אותה.
  • נכון, אנשים אוהבים לחזור על דברים ולהרגיש יחס של קרבה גם לתרגילים וגם אלייך בתור מורה. הם משייכים אותך לתרגילים. אבל ת'כלס, כדאי שהם יזכרו אותך כאדם יצירתי, שמתכנן מסלול מחדש ומתאים את התרגילים אליהם ולרפרטואר שהם שרים.

עצה שלי: כדי לדעת לאבחן קול של תלמיד, כדאי ללמוד איך בנוי המנגנון הקולי ולתרגל אבחון קולי עם מישהו שיש לו ניסיון בתחום, לא כדאי לשבור את הראש בכל פעם מחדש או לנסות לנחש איזה תרגיל יעבוד. פשוט לבחור את התרגילים בהתאם להשפעה שלהם על ההפקה הקולית. אם מנהלים רשימה מסודרת של תרגילים בהתאם לכל תחום בהוראת פיתוח קול, מדייקים יותר ושומעים תוצאות ברורות יותר בזמן קצר.

עצה נוספת – קני לך מחברת ( אם עוד אין לך) וערכי פרופיל לכל תלמיד. על מה את עובדת אתו, מה המטרות שלך, באילו תרגילים השתמשת שעזרו לו, על אלו שירים אתם עובדים ואילו שירים יתאימו לו.  כל אלו יעזרו לך לתכנן את השעורים שלך מראש ויעבירו לכם את הזמן בנעימים. כל אחד רוצה לדעת שמישהו רואה אותו וחושב עליו במיוחד במרחב הקדוש הזה של שעור פרטי.

 

הפכו את מרחב עבודתכם למרחב של כבוד, של יצירה ושל אהבת אדם.

 

רותי חלבני פריימן – מסטודיו וקאליטי  – לדעת את הקול